מהו סרט נחושת C19400? הרכב, תקנים והמקום שבו הוא מתאים

אם אתם קונים סרט נחושת למחברים, טרמינלים או מסגרות מובילות, כנראה ראיתם את הסגסוגת C19400 מוזכרת לצד נחושת פשוטה ונחושת צבעונית, לעיתים קרובות במחיר דומה אך עם נתונים מאוד שונים מאחוריה. מאמר זה עוסק בסוג הסגסוגת הזו, באיך היא מזוהה בתקנים השונים ובאיפה שהיא מתאימה ברשימת החומרים הקצרה.

סגסוגת נחושת המוגדרת על ידי 2% ברזל

C19400 היא סגסוגת נחושת עתירה הכוללת כ-2.1–2.6% ברזל, עם תוספות קטנות של פוספור וצינק. הברזל אינו נמס לחלוטין במטריצה של הנחושת; הוא יוצר חלקיקים מפוזרים בדיקות שמעכבים את תנועת ההפרעות ומאטים את צמיחת הגבישים בעת חימום. הפוספור מבצע דחיסה של הלחשה ועוזר לשלוט בגודל החלקיקים האלה, והצינק משפר את התנגדות החומר לצמיחת 'שערות אבן' (tin whiskers) ולרכות לאחר ציפוי.

התוצאה המעשית היא חומר שמשמר חלק גדול מהמוליכות של הנחושת, אך התנהגותו המכנית קרובה הרבה יותר לאלומיניום מבנייה. הוא נקרא בדרך כלל נחושת-ברזל, ארד-ברזל או, על פי הסימון האירופאי שלו, CuFe2P.

סימונים בין סטנדרטים

אותו אלומיניום מופיע לפחות ארבעה מערכות שמות. אם אתם משווים הצעות מחיר מאזורים שונים, אלו שקולים למטרות רבות:

לשים לב כי תקן ASTM B465 מכסה לוחות, דפים, סרטים ומסגרות מגוללות, בעוד שתקנים EN 1652 ו-EN 1654 מפרידים בין מוצרים לשימוש כללי לבין חומרים המיועדים ליצירת קפיצים ומתחברים. כאשר ציור מסוים מציין את תקן EN 1654, דרישות הקשיות והעיקום מחמירות יותר מאשר בתקן הכללי, ולכן כדאי לציין במפורש את התקן ולא רק את מספר הסגסוגת בעת פנייה.

הרכב כימי

הגבולות לפי תקן ASTM B465, באחוזים לפי משקל:

תכונות פיזיקליות

שתי תכונות מסבירות את הפופולריות הרבה של הסגסוגת. מוליכות חשמלית של 60–65% מהערך הסטנדרטי (IACS) היא כפולה וחצי בערך ממוליכות הנחושת מסוג C26000, ועוצמת המתח בגרדיאנטים הקשיחים יותר גבוהה בהרבה מעוצמת המתח שאלומיניום טהור יכול להשיג. חשוב באותה מידה, הסגסוגת C19400 שומרת על עוצמתה לאחר החשיפות התרמיות הקצרות של תהליך החיבור באמצעות סולדר ריפלו (reflow soldering) והחימום להסרת לחות בתהליך הציפוי (plating bake-out), בעוד שנחושת טהורה תתחיל להתרכך (לאניל) בתהליכים אלו. הפרטים על התנהגות זו הם נושא המאמר הבא בסדרה זו.